יום שבת, 24 באוקטובר 2009

הפוליטיקה האינדונזית וישראל

אינדונזיה, הדמוקרטיה השלישית בגודלה בעולם, הינה המדינה בעלת האוכלוסיה המוסלמית הגדולה בעולם. קשר דיפלומטי נורמלי איתה הוא חלומם הרטוב של בכירי משרד החוץ הישראלי.

בעבר, ישראל סיפקה מטוסי סקיהוק לאינדונזיה. יצחק רבין, כראש ממשלה נפגש פעם אחת בג'קרטה עם הדיקטטור סוהרטו, ולפני מספר שנים סיפקה ישראל לאינדונזיה בהליך מתוקשר מאד 4 מזל"טים. מערכות הבטחון והביון של ישראל ואינדונזיה מכירות ומוקירות זו את זו, ואנשי עסקים ישראלים מקיימים קשרים כלכליים סמויים מעיני התקשורת עם חבריהם באינדונזיה. לחלקם, יש קשרים אישיים ענפים עם האליטה הפוליטית של מדינה זו. אך באינדונזיה, כמו בטורקיה, הצבא ושירותי הבטחון שקיימו קשרים עם ישראל, מאבדים מכוחם הפוליטי כחלק מתהליך הדמוקרטיזציה, ויחד עם הירידה במעמדם הציבורי, - חלה ירידה ברמת הקשרים שבין מקבלי ההחלטות בשתי המדינות, לבין ישראל.

אינדונזיה נשלטה למעלה משלושים שנה בידי הדיקטטור סוהרטו שעלה לשלטון ב-1965 בעילת-שווא של חיסול נסיון הפיכה פרו-סיני מצד המפלגה הקומוניסטית האינדונזית, שהיתה המפלגה הקומוניסטית בעלת מספר החברים הגדול ביותר בעולם אחרי ברית-המועצות וסין. בסיוע ה-CIA והצבא האינדונזי, ותנועות דתיות מוסלמיות, נוצריות, והינדיות חוסלו בין חצי מליון למליון חברי המפלגה הקומוניסטית ותומכיהם בטבח המוני. ארצות-הברית הפכה לתומכת העיקרית של משטר הדיקטטורה בג'קרטה.

בעקבות המשבר הפיננסי של מזרח אסיה ב-1997, פרצו מהומות, והפגנות סטודנטים, שגרמו לנפילתה של הדיקטטורה. מאז, כל מערכת בחירות מביאה איתה עוד ועוד רפורמות דמוקרטיות. החברה האזרחית זוכה ליותר כוח פוליטי על חשבון תומכיו המסורתיים של משטר הדיקטטורה, דהיינו: שירותי הבטחון והביון. ישראל שקשריה בעולם השלישי בנויים בעיקר על קשרים טובים עם האליטות השליטות, וכוחות הבטחון במיוחד, - נפגעת כתוצאה משינויים פרו-אזרחיים במדינות רבות, ואינדונזיה בכללם.

בבחירות האחרונות זכה הנשיא המכהן ליותר מ-60% מהקולות, ומפלגתו העלתה את כוחה ב-270% (מ-55 מושבים ל-150 מושבים בפרלמנט. כל זאת, בזכות מאבקו בשחיתות (שכלל גם את מאסר חתנו של הנשיא), השיפור בכלכלה, פתרון בדרכי-שלום של הסכסוך רב-השנים באצ'ה, ותקופה נקיה מטרור ומאבקים בין-דתיים.

בכדי להמשיך ברפורמות המבניות, ובמאבקו בשחיתות, וכדי להמשיך בשיפור הכלכלה, - חייב הנשיא לשמור על אווירה נטולת מתחים דתיים ואתניים במדינה הענקית הזו, בת 17,000 האיים.

הנשיא, יודהויונו, למרות היותו גנרל לשעבר, - ממשיך את הקו של צמצום כוחו הפוליטי של הצבא וניטרולו ממרכז חיי הכלכלה. הצבא, שגם הנשיא יודהויונו נמנה על יוצאיו, מאד אינו מרוצה מירידת מעמדו של הצבא במדינה. בבחירות האחרונות, שני גנרלים לשעבר הקימו מפלגות, המייצגות (מבלי לומר זאת בגלוי) את האינטרסים העסקיים והפוליטיים המושחתים ביותר של הצבא. הנשיא יודהויונו חושש מאד מהגנרלים הללו. הוא חושש שהם לא יבחלו בשום צעד ציני פוליטי כדי לערער את היציבות במדינה, בכדי להפילו, ולהחזיר את הסדר הדיקטטורי הצבאי הישן והמושחת על כנו. כמו בכל מדינה דמוקרטית רב-תרבותית, אין זה כל-כך קשה לאופוזיצה צינית במיוחד לנצל קווי-שבר אתניים ודתיים כדי ליצור אי-שקט, ולהביא בסופו של דבר לנפילתה של הממשלה המכהנת..

יודהויונו מבין זאת היטב, והחליט שבממשלה החדשה שהרכיב בשבוע שעבר, יימשכו הרפורמות, אך שמירה על יציבות פוליטית, ומניעת התפרצויות של מתחים אתניים ודתיים תעמוד בראש סדר העדיפויות שלו, שכן, כל השיגיו הכלכליים יעלמו כלא היו, אם הטרור והאלימות האתנית והדתית יחזרו.

הוא השאיר באופוזיציה את מפלגתה של הנשיאה לשעבר, מגוואטי סוקרנופוטרי האופורטוניסטית, ואת שתי המפלגות החדשות המייצגות את הצבא והסדר הדיקטטורי המושחת הישן.

הוא יצר קואליציה גדולה בת 423 חברים מתוך פרלמנט של 560 איש (למעלה מ-75% מהבית). מפלגתו החילונית, צירפה אליה את מפלגתו השוקעת של הדיקטטור סוהרטו, שקיבלה 3 שרים על 106 חברי פרלמנט. אולם הוא צירף לממשלתו את כל המפלגות האיסלמיות (שביחד מונות כמעט 30% מהבית) ובראשן מפלגה הנקראת PKS, הנחשבת קיצונית (בקנה מידה אינדונזי, לא מזרח-תיכוני...), תוך שהוא מעניק לה 4 שרים על 57 חברי פרלמנט בלבד... כל זאת, בכדי למנוע מפלגה זו, ומפלגות מוסלמיות אחרות, מלהצטרף לגל אנטי-ממשלתי פוטנציאלי, המושתת על ליבוי רגשות איסלמיים, שעלול להיות מאורגן בידי הגנרלים, הצבא ו/או שירותי הבטחון, שבאופוזיצה.

למרות זאת, כל השרים הממונים על נושאי כלכלה ומדיניות חוץ הינם אנשי מקצוע שאינם חברי מפלגה כלשהיא. זאת בכדי להמשיך ברפורמות החיוניות לכלכלה. שאר המשרדים ניתנו כחלקות אלוהים קטנות לשותפיו הקואליציונים, כפשרה קיומית.

ביזנס כן, שדרוג דיפלומטי - לא כרגע

ישראלים יוכלו, ככל הנראה, להמשיך בקשריהם העסקיים עם אינדונזיה, ותיירים ישראלים יוכלו להמשיך ולקבל ויזות מיוחדות לביקור במדינה. אולם אין שום סיכוי במצב-עינינים רגיש זה, שהנשיא, שאין לו שום בעיה אישית או אידיאולוגית עם ישראל, - ישדרג את קשריה של ג'קראטה עם ישראל.

כל נסיון אאוטינג של יחסים כלשהם בין גורמים אינדונזים לישראלים, יגרור אחריו תגובה נזעמת של ארגונים איסלמיים שתופנה לעבר נשיא אינדונזיה. הנשיא החושש לחוסר-יציבות במדינתו, - יצמצם את קשרי אינדונזיה עם ישראל. כך, שבסופו-של-דבר, ייגרם נזק נוסף לקשרים חשאיים אלו.

אם ישראל מעונינת בקשרים פתוחים עם אינדונזיה, - אין לה מנוס, אלא להשיג הסכם שלום הוגן עם עמי-ערב. אין כאן דרכי קיצור.

(המאמר הופיע ב- www.scoop.co.il)

יום שבת, 17 באוקטובר 2009

צידקת הדרך של הציונות

לא פעם, כשהעולם כולו נגדנו, - עושים מנהיגי ישראל שימוש בצמד המילים 'צידקת הדרך' כדי לגבש את יהודי ישראל סביב האידיאולוגיה הציונית. אך האם דרכה של הציונות באמת צודקת מן הבחינה האתית המוסרית?

ראשית, כדי להימנע מבלבול אורווליאני מצוי, נעשה סדר עם מושג מרכזי בציונות: היהדות כלאום. ובכן, היהדות איננה לאום, אלא דת. אם היהדות היתה לאום, יהודי שהתנצר או התאסלם היה נשאר יהודי בלאומיותו. ואילו לא-יהודי שהתגייר היה נשאר לא-יהודי בלאומיותו. תפיסת היהדות של רוב יהודי ישראל, דתיים וחילוניים כאחד, מתאימה הרבה יותר להגדרת דת, מאשר להגדרת לאום.

הדת היהודית האורתודוכסית רואה את מקור צידקת דרכה ברצון האלוהים, בורא העולם, המגולם לדעתה בכתבי הקודש ובדעת גדולי התורה המקובלים על שלומי אמוני ישראל.

הציבור היהודי-דתי-לאומי במדינת ישראל פטור מן השאלה המוסרית, כיוון שמנהיגיו הדתיים רואים בהקמת מדינת ישראל צדק אלוהי, ותחילת קיום הבטחה אלוהית אולטימטיבית.

גם הציבור החרדי, הנאמן למנהיגיו האנטי-ציוניים, אינו חייב לחוש רגשות אשמה, שכן מן הבחינה המוסרית, ארץ כנען/ישראל שוייכה על-ידי בורא העולם לעם ישראל, קרי: בני הדת היהודית. הבעיה שלהם עם הציונות אינה מוסרית, אלא דתית, בהיות הציונות - הכרזת מרד נגד האלוהים. שכן, בתלמוד, נאמר שאלוהים השביע את היהודים שלא למרוד בגויים, ושלא לארגן עלייה המונית לארץ ישראל לפני שאלוהים ישלח את משיחו.

לציבור הדתי והחרדי בכללו אין כאן בעיה מוסרית, - אך עמדתם הדתית מעמידה אותם (לפחות בטווח הנראה לעין) אל מול דעת-הקהל בעולם בימינו, התומכת בצדק אוניברסלי, שלא על בסיס אמונה דתית זו או אחרת.

הבעיה המוסרית, אם כן, רובצת, באופן בלעדי, לפיתחם של יהודי ישראל החילונים התומכים בציונות. ראשית, כמו שהבהרתי לעיל, מדובר בציבור שרובו מבולבל, ואינו מבחין בין דת ללאום. מדוע שחילוני, שאינו מאמין בדת היהדות, יקבל על עצמו את הגדרת 'מיהו יהודי' האורתודוכסית? – מדוע שימנע מילדיו להתחתן עם יהודים שהתנצרו או התאסלמו, או אם מי שאימו לא יהודיה? – כניעתו לאורתודוסיה, משיקולים שונים, מבססת את היהדות כדת, ולא כלאום.

מין הבחינה החילונית, שאינה מכירה בכתבי הקודש ככתבים אלוהיים, - איזו זכות יש לבני הדת היהודית הכופרים במתן תורה, - לנשל את תושבי הארץ הזו, הקוראים עצמם פלשתינאים, מאדמתם?

הטיעונים הרווחים בקרב הציונות החילונית הם:

  1. גורשנו מארצינו, ועכשיו אנו חוזרים אליה וגואלים אותה מכיבוש זר.
  2. האו"ם החליט על הקמת מדינת ישראל. הערבים לא קיבלו את ההחלטה, ותקפו אותנו. הם הפסידו ואיבדו את זכותם על קרקעותיהם ורכושם, כתוצאה מכך.

(הערת אגב: קיים גם טיעון נפוץ נוסף, לפיו הרבה מדינות בעולם נוסדו על חורבותיהם של עמים ותרבויות קודמים. הטיעון הזה אינו טיעון מוסרי. הוא רק מבקש למנוע ביקורת מוסרית מצד מדינות שעברן מוסרי פחות. הטיעון גם מתעלם מכך, שהעולם מתנהל על סמך חוק בינלאומי ערכני, המשתנה מעת לעת. נסיונות לשכנע את דעת הקהל הבנילאומית תוך שימוש בטיעונים המבוססים על מוסר וחוק בינלאומי מיושנים, שאבד אליהם הקלח, נידונים לכישלון ידוע מראש...)

האם שתי הטענות דלעיל עומדות במבחן האמת והמוסר האונינרסליים? - בוא נבחן אותן אחת לאחת.

גורשנו מארצינו

בעבר הרחוק, בו הייתה היהדות הרבה יותר לאום והרבה פחות דת, בתקופת התנ"ך, התקיימו בישראל שתי ממלכות אחיות: יהודה ושראל.כמו כן, לכל אורך תקופת המקרא, התקיימו בתוך שיטחם של מלכויות יהודה וישראל, עמים נוספים שלא נחשבו ליהודים, ושהדת היהודית ציוותה על השמדת חלק מהם.

מלכות ישראל, לפי המקורות הדתיים של היהדות, הוגלתה על ידי האשורים באמצע המאה ה-8 לפני הספירה (למרות שלפי מקורות אשוריים מספר המגורשים עמד על 27,290 בלבד) , ועיקבותיה לא נודעו עד עצם היום הזה. הם קרויים מאז: עשרת השבטים האבודים. מפעם לפעם, צצים שבטים ועמים ברחבי העולם השלישי הטוענים לירושה... (השומרונים בכללם).

העשירים ובני המעמד הבינוני במלכות יהודה הוגלו בשני גלים בסוף ימי בית ראשון (586 לפני הספירה) ע"י הבבלים, ולאחר כחמישים שנה, עם השתלטות פרס על בבל, - התיר כורש, מלך פרס, ליהודי בבל לשוב לארצם (538 לפני הספירה) ולבנות את בית מקדשם.

התוצאה היתה שרק כ-50,000 יהודים החליטו לחזור לארצם. בכל תקופת בית שני, למעלה מחמש מאות שנות קיום מדיני, - רוב היהודים חיו מחוץ לישראל מסיבות כלכליות.

בניגוד מוחלט לאירועי חורבן בית ראשון, - חורבן בית שני לא לווה בגירוש המוני של יהודים מישראל. כאן הצליחה הציונות לקבע רעיון שיקרי לחלוטין בדעת הקהל העולמית. יהודי ישראל, לא גורשו מאדמתם ע"י הרומים, גם לא לאחר מרד שמעון בן-כוסבא שהביא בעקבותיו טיהור אתני של ירושלים וסביבתה מיהודים. יהודי ישראל, הפכו להיות חלק מתושבי האימפריה הרומית. גבולות המדינה לא היו רלוונטיים עוד. ישראל הפכה להיות מחוז-ספר באימפריה הרומית. היהודים, שהתנ"ך סיפק להם דמויות חיקוי כמו אברהם, ויעקוב, עזבו את הארץ לאט לאט אך בהתמדה תוך חיפוש אחר אתרי מחייה טובים יותר עד ביאת המשיח... כיום נקראים אנשים כאלו: מהגרים כלכליים.

המשנה והתלמוד הירושלמי נכתבו בידי אלו שהחליטו להישאר להתגורר על אדמת ישראל. אולם ברבות השנים, התרוקנה הארץ כמעט לחלוטין מתושביה היהודים במשך 1800 השנה שלאחר מרד בן-כוסבא. במשך השנים הגיעו יהודים להתיישב בה מסיבות דתיות, אולם רק משפחה אחת מפקיעין שרדה, כנראה, את כל התקופה על אדמת ישראל/כנען.

שאר תושבי הארץ, הקרויים כיום פלסטינאים ,הינם צאצאים של תושביה המקוריים של הארץ, בהם כנענים ויהודים שהתנצרו והתאסלמו במהלך השנים, כמו גם צאצאי מהגרים שהגיעו ממדינות שכינות. לא ניתן כיום להפריד בינהם, שכן הם מהווים כיום יחידה לאומית מגובשת.

הפרכנו, איפוא, את הטיעון בדבר עם מגורש החוזר לארצו. מדובר, אם כן, בעם שנדד מסיבות כלכליות, והחליט לחזור לארצו, מסיבות שונות, לאחר 1800 שנה, ללא כל התחשבות בזכויותיהם של תושבי הארץ בעת החזרה.

החלטת האו"ם

האו"ם כידוע החליט על חלוקת ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות: יהודית וערבית.

הערבים, תושבי ישראל, שהיוו את רוב האוכלוסיה של צפון הארץ, ודרומה, לא קיבלו את ההחלטה, מאחר שראו בה החלטה לא צודקת (כמו שישראל לא ראתה צדק בהרבה מאד החלטות או"ם בהמשך). האו"ם הוא גוף פוליטי, ולא גוף המוסמך לעסוק בענייני צדק ומוסר. החלטת האו"ם של ה-29 בנובמבר 1947 היתה לא מוסרית, והתקבלה על דעתם של המדינות הקולוניאליסטיות, בעלות המסורת של אי-התחשבות בדעתם של הילידים. רוב המדינות באו"ם שנשלטו באותה תקופה על ידי ילידים, התנגדו להחלטת האו"ם, וראו בה נסיון קולוניאלי אירופאי נוסף. יש לזכור שב-1947 כל העולם כמעט נשלט בידי אליטות ממוצא אירופאי. הקולוניאליזם לא נחשב אז כפגום מבחינה מוסרית. אפילו הציונות קראה להתנחלויות הציוניות הראשונות: קולוניות, ובעברית: מושבות.

ובכן, ברור לכל מי שיעמיק בטענות שהובאו עד כאן, שהחלטת האו"ם לא הייתה מוסרית, אך היא הייתה, כמובן, בעלת תוקף חוקי, לפי המשפט הבינלאומי.

אלא הנאחזים בקרנות המזבח של המשפט הבינלאומי כדי להצדיק את הקמתה של מדינת ישראל, - יצטרכו להתמודד עם צדדים נוספים של המשפט הבינלאומי, שאינו מכיר בשלילת חזרתם של פליטים לאחר מלחמה, ושאינו מכיר בגזילת רכוש מקבוצה אתנית אחת ונתינתה לאחרת.

לאור האמור לעיל, מדהימה יכולת הציבור היהודי חילוני בישראל להזדהות מוסרית עם מצוקתם של עקורי ההתנחלויות, ולהפגין אטימות עילאית, ואף להכחיש את זכותם של פליטי 1967 ו-1948. האם הפלשתינאים אינם בני-אדם? – או שמא המוסר היהודי-ישראלי-חילוני הינו מוסר הוטנטוטי?

מבצע "עופרת יצוקה"

לסיום: בעקבות התגובה העולמית למבצע "עופרת יצוקה" הגיבו חלק ממנהיגי ישראל באומרם, שאם התנהלות ישראל בעזה היתה לא חוקית, - אין לאף מדינה בעולם יכולת להתמודד חוקית עם טרור הנתמך בידי אוכלוסיה אזרחית. טענה חזקה. לא?

ובכן, אין שום אוכלוסיה בעולם, שלא נעשה נגדה עוול משווע במשך דורות, - שתומכת בטרור. מדינות שלא עוסקות בדיכוי עמים אחרים ודתות אחרות, אינן נדרשות לבעיה העומדת בפני ישראל בעזה. החוק הבינלאומי אינו צריך להתמודד עם השאלה שישראל מציגה. הבעיה קיימת רק באזורים בהם קיים חוסר צדק משווע. את חוסר הצדק הזה יש לפתור מהיסוד, ובעיקבותיו הבעיה המשנית של טרור חייתי חסר-רחמים, הנתמך בידי אוכלוסיה אזרחית, - תיפטר כמעט מאליה.

(המאמר הופיע ב- www.scoop.co.il)


יום שבת, 12 בספטמבר 2009

החילונים החליטו: אין לאום יהודי, יש רק דת!

לא מעט חילונים יתקוממו על הכותרת הזו, - אך לאחר קריאת המאמר, חלקם יבינו שהם, ורק הם, אשמים בנכונותה של הכותרת.

עד להופעת הנצרות, היו בעם היהודי עובדי אלילים ודתות שנות. הם נשארו יהודים לכל דבר. אז היה קיים עם יהודי. בני לאומים אחרים שהתחתנו עם בני העם היהודי נחשבו ליהודים אם ראו עצמם כיהודים והצטרפו תרבותית לעם היהודי. כל זה השתנה לאחר הופעתו הטראומטית של מיסד הנצרות: היהודי המפורסם בעולם: ישו. היהדות איבדה את המימד הלאומי שלה. העם היהודי היושב בארץ ישראל התפלג בין שתי דתות: היהדות והנצרות. בן הלאום היהודי שקיבל עליו את תורתו של ישו, - נודה מהעם היהודי. תקדים היסטורי ביהדות. בן לאום אחר שהחליט להצטרף לעם היהודי חוייב בהתגיירות דתית. הגדרת העם היהודי דמתה להגדרת האומה הנוצרית.

כך התנהלה לה היהדות עד המאה ה-19. יהודים שרצו שוויון זכויות באירופה הציגו עצמם כגרמנים או כצרפתים בני דת משה. עם התעוררות הגזענות באירופה, חשו יהודים רבים שהאדמה נשמטת תחת רגליהם. הגזענים האירופיים ראו ביהודים בני גזע זר, ועובדתית זו היתה אבחנה נכונה, המוכחת כיום גנטית. רוב יהודי אירופה אינם צאצאי בני לאומים אירופיים שהתגיירו, אלא צאצאי העם היהודי העתיק. כתוצאה מהגל הגזעני ששטף את אירופה נוצרו לאומים חדשים, והיהודים עצמם יצרו את הציונות כדי למצוא לעצמם מקלט לאומי מלהט האש הגזענית.

הוקמה מדינת ישראל, כמקום מפלט לעם היהודי באשר הוא. הרוב המוחלט של נביאיה ומגשימיה של הציונות היו יהודים שקראו לעצמם חילונים, חלקם אף התפארו בסוציאליזם האתיאסטי שלהם. אך לאחר אלפיים שנה של חיים יהודיים דתיים בלבד, ללא שום מוטיב לאומי מאחד, היה קשה גם לרוב האתאיסטים החילוניים היהודים לראות ביהדות עם ולא דת.

מדינת ישראל נתנה למנהיגי דת להחליט מיהו יהודי מבחינה לאומית. הרוב המוחלט של החילונים במדינת ישראל לא רואה בעין יפה נישואים של ילדיו עם יהודים שהתנצרו, אך מוכן שילדיו ינשאו לאירופאים שהתגירו... כלומר, גם החילוניים מקבלים על עצמם את ההגדרה הדתית של המושג יהדות.

אין בעולם בני לאום, שמאבדים את לאומיותם כתוצאה מהמרת דת... לאום כזה נקרא בפשטות: דת.

הגיע הזמן שהיהודים החילוניים במדינת ישראל יפתרו לעצמם את הסתירה הפנימית שבין דיבוריהם האנטי-דתיים, והתנהלותם הפרו-דתית.

גם אם יבחרו החילוניים בהגדרה אתנית ליהדות, - לא הייתי רוצה לראות אותם מצטערים על נישואי ילדיהם לבני לאום אחר. זוהי תהיה גזענות טהורה ללא מניעים דתיים...

הופיע ב- www.scoop.co.il)

יום חמישי, 16 ביולי 2009

Lists of ideas for SBY for the benefits of Indonesian society

Singapore, Japan, South Korea and Taiwan were not blessed with natural resources, but their societies are not poor, and have elevated their standard of living dramatically in last half century. Those societies have done so by investing their time and money into cultivating their human resources. Countries which rely on commodities, like the sub-Sahara Africa,- achieve very little for their societies.

Indonesia should look around, and ask itself which country they would like to take as a model for it society. It can also learn from other countries' mistakes and failures.

For me, it's clear that Indonesia should develop its human resources. This is the only way to elevate the standard of living of the entire society. Indonesia should attract ex-Indonesian scholars and medical doctors who have studied and lived abroad to return to Indonesia. The first step should be recognition of dual citizenship, especially for those people who can contribute to Indonesia from their own knowledge and experience.

Indonesia should have an international standard, state-run, first class university, in every province. These institutes should have international first-class lecturers. To make it happen, English should be declared as language of instruction in all these universities. The management of these campuses should be in hands of people experienced in running first-class universities around the world. These universities will accept the most talented Indonesians and there should be free tuition for them.

Indonesia will allocate some percentage of the income from natural resources to finance free education to all Indonesians (primary, secondary and high schools). Teachers and medical doctors should have periodic tests to see if they are still qualified for their service.

The government should pay teachers and medical doctors much more if they are willing to serve in rural areas. To make it successful, the country should connect all villages to roads, electricity and pipe-water (in this order of priority).

To prevent fanaticism, population explosion, and to eradicate poverty, it was proved worldwide, that the best solution is to have educated mothers. Girls, who have college education tend to have much fewer children, tend to be much less abused by men, tend to marry an educated man, and tend to do everything to make their children successful and contributing persons. In short, investing in the education of girls is an excellent investment for the health of the whole society.

Indonesia should ban a new generation of girls from serving as nannies abroad or in Indonesia. Kids of uneducated nannies usually remain poor.

In agriculture, the government should pay much more attention to the implementation of Indonesian laws regarding pesticides and herbicides. Currently, there is an anarchy is this area, and most farmers have no minimal education about the laws, and about these chemicals handling.

Air-pollution - Indonesia should ask its cars and motorbikes owners to pass an air-pollution test once a year. Likewise, police should remove from roads any polluting car or motorbike.

Indonesia should promote higher education in engineering and scientific fields that can exploit the natural resources of Indonesia. So, Indonesia can export state-of-the-art products.

Government licensing rules, procedures and forms should be accessible in user-friendly format on the Internet. Bureaucracy clerks should behave as civil-service, and not as masters. All procedures should be clear, and transparent. There should be no shortening of queues for money, and no mediators!

There will be an ombudsman for getting public complaints about any civil servant, office or department. The findings should become public. Inefficiency and disorders should be eradicated from the bureaucracy. Long way to go, - looks like SBY needs to implement a revolution in mind-set here. Hope for his success.

(The article published in www.thejakartapost.com)

יום שישי, 10 ביולי 2009

Modernizing agriculture in Indonesia

I believe Indonesia should not reinvent the wheel, but look at the global arena, and study the experiences of other countries.

History has shown many times that positive predictions regarding the impact of modernity and efficiency have far from materialized.

In many countries, when agricultural technology became much more advanced - it caused the price of agricultural products to fall sharply, and the by-product included the deepening of poverty of the majority of farmers, while causing some mega-businesses bloom.

Instead, Indonesia should focus on elevating its education system, especially among the rural population. To allow for modernity and efficiency in agriculture - the number of farmers must be reduced dramatically, in order to prevent deepening poverty.

It can be done relatively smoothly, if Indonesia have much higher standards of education in rural areas. Then, most of the children of farmers can migrate from the villages to towns and cities and have a professional careers.

It should be clear: An advance in agricultural technologies without a dramatic decrease in number of farmers will cause a deepening of poverty for most of farmers.

(The article was published in www.thejakartapost.com and subejo.staff.ugm.ac.id)


יום שישי, 10 באפריל 2009

אינדונזיה, מדינה מוסלמית ודמוקרטית – קווים לדמותה

אינדונזיה המוסלמית, מדינת איים טרופית ענקית, מפתחת כעשר שנים תרבות דמוקרטית, בקצב מרשים, עם הישגים רבים, אך עדיין רבה הדרך וקשה...

רקע היסטורי קצר

באינדונזיה, לפני עליית מי האוקיינוס כתוצאה מההתחממות הגלובלית, יש כיום 17,508 איים מתוכם מיושבים רק כ-900 וכל השאר הינם איים בתוליים...

לאחר מספר מאות שנים בהם נשלטו בידי הולנד, הצליחו עמי אינדונזיה לשחרר עצמם מעול הכיבוש ההולנדי בסיומה של מלחמה עקובה מדם, מספר שנים לאחר סיום מלחמת העולם השניה.

לאחר עשרים שנות שלטון דמוקרטיים בחלקם בהנהגתו של מייסד אינדונזיה, סוקרנו, בהם הייתה אינדונזיה מייסדת ארגון המדינות הבלתי-מזדהות, ובממשלתה ישבה כחברה בקואליציה המפלגה הקומוניסטית השלישית בגודלה בעולם (לאחר ברה"מ וסין), קרתה ב-1965 תקרית מיסתורית שהשפיע על אופן התפתחותה של אינדונזיה ב-33 השנים הבאות. בלילה אחד נרצחו 6 גנרלים מראשי צבא אינדונזיה. גנרל, בשם סוהרטו, הכריז כי הייתה זו הפיכת נפל קומוניסטית, ועליו להכריז על מצב חירום ולקחת לידיו את הנהגת המדינה. המדינה בראשותו הנהיגה מדיניות פרו-אמריקאית, בניגוד למדיניות הפרו-סינית של קודמתה. חברי המפלגה הקומוניסטית ותומכיה נרצחו בכל רחבי אינדונזיה, תוך סיוע לוגיסטי של ה-CIA. ההערכות מדברות על בין 500,000 למליון נרצחים. חשש די מבוסס הוא, שהפיכת הנפל לא הייתה ולא נבראה, וכל המהלך תוכנן על ידי ה-CIA כדי לשנות את האוריינטציה של אינדונזיה בתחילתה של מלחמת וייטנאם. אינדונזיה שלטה ושולטת על נתיבי אספקה ימיים קריטיים לארה"ב.

בתמיכת ארה"ב, 'שוחרת החופש', - הדיקטטור הצבאי, סוהרטו, שלט ביד רמה באינדונזיה במשך 33 שנה. כל אדם או ארגון שחתר לדמוקרטיזציה של אינדונזיה או לשיפור זכויות האדם בה, - הואשם על ידי השלטונות בנטיה לקומוניזם. די היה בכך, כדי להניא את הפעילים מהמשך פעולה, שכן גורל הקומוניסטים היה ידוע...

המשבר הכלכלי של 1997, שפגע באינדונזיה הרבה יותר מהמשבר הנוכחי, גרם להפגנות סטודנטים, שבסופם, באורח פלא, וויתר סוהרטו הישיש על השלטון, ומסרו לחברו הקרוב. מאז החלה הדמוקרטיה האינדונזית להתאושש בקצב מרשים, תוך דחיקה הדרגתית של כוחות הצבא מהפוליטיקה.

במהלך אחד עשר השנים מאז נפילת הדיקטטורה, - הממשל הדמוקרטי של אינדונזיה קיבל החלטה על משאל עם במזרח-טימור, שהביא לעצמאותה של מדינה זו, - צעד שהיה לצנינים בעיני הצבא שעשה הכל, כולל מעשי טבח והרס באמצעות מיליציות חמושות, אך ללא הואיל. מזרח-טימור זכתה לעצמאות, והיא מקיימת יחסים טובים עם הממשל הדמוקרטי של אינדונזיה.

גם אצ'ה ופפואה, שני איזורים שמאז ומעולם לא השלימו עם השתלטות אינדונזיה עליהם, - זכו בתקופה זו לדרגות שונות של ממשל עצמי. אינדונזיה כולה עברה תהליך דה-צנטרליזציה, שנתן הרבה יותר סמכויות לממשל העצמי של הפרובינציות, אך העצים את השחיתות בהן.

באינדונזיה, כמו ברוב החברות האנושיות המתקיימות אלפי שנים באיזורים טרופיים, אין צורך לאדם פשוט, לעבוד קשה בכדי להשיג קורת גג, תרופות, ביגוד, או בכדי להשביע את רעבונו, וצמאונו. הג'ונגל, הים, האדמה הפוריה, והאקלים הנוח כל השנה, סיפקו כל זאת בשפע. התרבות הטרופית שנוצרה מכך, הינה תרבות של רוגע, בה אין צורך בתכנון מראש, בעבודה קשה., ובמאמץ לדייק.

הצטרפות החברה האינדונזית (כמו חברות טרופיות רבות) למעגל הגלובליזציה כבר בזמן הכיבוש ההולנדי, - גרם לכך שאינדונזים רבים נאלצו לעבוד קשה, בעל כורחם, כדי לשרוד או כדי לשמור על מעמדם. המתח בין תרבות הרוגע הטרופית בת אלפי השנים, והצורך בכסף כדי לשרוד, יצר כמו בכל חברה מסורתית טרופית, תרבות של שחיתות, בה כסף קל מגיע לידי המנגנון הבירוקרטי, עבור שירותים שבמדינות מתועשות, - ניתנות בחינם. עובדה זו, בצירוף העובדה, שעובדי ממשלה זוכים לקביעות ולפנסיה ממשלתית, גרמה לכך שרוב האוכלוסיה רואה בעבודות ממשלתיות את מסגרת העבודה האולטמטיבית, והם מוכנים לשלם שוחד בכדי לזכות בעבודות אלו. גם עבור עבודה בצבא ובמשטרה משלמים שוחד... אינדונזיה הפכה להיות אחת המדינות המושחתות ביותר באסיה.

בניגוד לשחיתות ברבות ממדינות אפריקה, - השחיתות בתקופת סוהרטו, היתה פרודוקטיבית. מאחר ונאמניו של סוהרטו היו מקבלים נתחים לא קטנים מרווחיהם של הפרויקטים השונים, היה להם אינטרס רב לקדם אותם, וכך חברות זרות זכו לתקופת עדנה, לא מפתיעה, בידי משטר דיקטטורי מושחת הנתמך ע"י ארה"ב.

מאז התמוטטות הדיקטטורה, נעשו מאמצים רבים, אך לא מספיקים, כדי להילחם בתופעת השחיתות. בתחילה, הביאה מלחמה זו בשחיתות, לידי שיתוק כלכלי כמעט, - מאחר והבירוקרטיה לא ידעה כיצד לנהל את המדינה ללא שחיתות... וחששה מאישום בשחיתות אם ימשיכו לפעול כרגיל...

מהר מאוד נרגעה הבהלה, - והשחיתות חזרה לתפארתה, אך לא לפרודוקטיביות שלה... שכן, כעת, ראשי המדינה כבר לא יכלו להיות מושחתים בריש-גלי. העיתונות האינדונזית החופשית והמגוונת תגלה אותם...

נוצר מצב בו קיימת שחיתות פחותה מימי סוהרטו, אך הכלכלה מתקדמת בקצב איטי בהרבה מאשר בתקופתו...

למרות זאת, לאור המחירים הגבוהים של אוצרות הטבע של אינדונזיה, בשנה שעברה, - חל זינוק משמעותי בתל"ג של אינדונזיה. כך, שאינדונזיה לא חוותה את המשבר הנוכחי באופן חמור מדי, לפחות לעת עתה.

הבחירות לפרלמנטים אתמול

אתמול, התקימו פה הבחירות הדמוקרטיות בפעם השלישית מאז נפילת הדיקטטורה. באינדונזיה הדמוקרטית הוחלט על בחירות נפרדות לפרלמנטים, ובחירות נוספות מאוחר יותר לנשיאות.

בכל מערכת בחירות, מוכנסים עוד מספר אלמנטים דמוקרטיים חדשים, בקצב מסחרר. הפעם, הכללים קובעים בין השאר ש:

· הבחירות הן גם אישיות, ולא רק מפלגתיות. כל אזור בוחר את נציגיו, ולא רק את המפלגה.

· 30% לפחות, מהרכב כל רשימה לפרלמנטים חייב להיות מאויש על ידי נשים.

· המועמדים לנשיאות, חייבים לרכוש את אימונן של מפלגות שקיבלו לפחות 20% מהקולות או 25% מהמנדטים בפרלמנט, כדי להתמודד בבחירות לנשיאות.

· גם אינדונזים החיים בחו"ל רשאים להצביע (כ- 1.5 מיליון אזרחים).

· אחוז החסימה עומד על 2.5%.

נושא מעניין, מנקודת מבט ישראלית, הוא יחסי דת ומדינה במדינה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם.

ישראל המתקדמת, ש-75% מאוכלוסיתה הם יהודים, - מגדירה עצמה כמדינה יהודית, החוגגת רק את חגי ישראל. שאר 25% אזרחי ישראל הלא-יהודים, - אמורים להשלים עם עובדה מצערת זו.

באינדונזיה, 86% מוסלמים, 9% נוצרים, 3% הינדו, 2% בודהיסטים. למרות זאת, אינדונזיה מכירה בחגים של המוסלמים, הנוצרים, ההינדים, הבודהיסטים, והקונפוציאנים כחגיה הלאומיים של אינדונזיה. אינדונזיה היא מדינת כל אזרחיה, שלא כמו ישראל...

כמובן, שישנם מפלגות איסלמיות, שכמו המפלגות הדתיות היהודיות בישראל, מעונינים שדת הרוב תקבל זכויות יתר בפוליטיקה. חלקן היו רוצות להכריז על אינדונזיה כעל מדינה מוסלמית בעלת מיעוטים דתיים שונים. מפלגה איסלמית אחת אף מעונינת בהחלת חלק מחוקי השריעה במסגרת חוקי המדינה. כמו בהרבה מדינות מוסלמיות, המפלגות הדתיות מתהדרות בחברי פרלמנט נקיי כפיים באופן יחסי.

אולם, הציבור האינדונזי אמר את דברו פעם אחר פעם, ונתן זו הפעם השלישית ברציפות פחות מרבע מהקולות לכל המפלגות הדתיות ביחד!!!.

את שאר 75% מהקולות מחלקות בינהן מפלגות חילוניות. יש לציין, שרוב מוחלט שבמוחלט מאזרחי אינדונזיה רואה עצמו כדתי. למרות זאת, בחיים הפוליטיים אין הם רואים צורך לערב את הדת.

3 המפלגות הגדולות שזכו ביחד ב-50% מהקולות, הינן מפלגות חילוניות.

הבחירות לנשיאות

בין מועמדי המפלגות החילוניות לנשיאות ,לבחירות שיערכו ביולי הקרוב, ישנם מספר גנרלים בעלי עבר עשיר בתחום הפרת זכויות האדם.

בדומה לישראל, גם כאן, יש חסינות לגנרלים המואשמים בהפרה חמורה של זכויות האדם.

מבחינת ישראל, הבעיה היא, שהנשיא הנוכחי,יודהויונו, שמפלגתו החילונית (המפלגה הדמוקרטית) היא הגדולה ביותר (שעלתה מ-7.5% בבחירות הקודמות ל-20% עכשיו), בחרה לה כבעלת ברית את PKS (שזכתה ב-7.5% כמו בבחירות הקודמות), המפלגה האיסלמית הגדולה והקיצונית ביותר...

גם בבחירות הקודמות לנשיאות היתה PKS בעלת בריתו של יודהויונו. וגם עכשיו, כמו אז, בהתאם להסכם התמיכה בו, - יודהויונו מתחייב לתמוך במאבק הפלשתינאים ולא לקדם שום קשרים פוליטיים או אחרים עם ישראל.

הבחירות לנשיאות יערכו ביולי השנה. יודהויונו ימשיך להיות הנשיא הנבחר של אינדונזיה, אם לא יקרה שום דבר בלתי צפוי. בכך, הוא אמור להכניס יציבות למשטר הדמוקרטי של אינדונזיה, שהחליף 4 נשיאים בין השנים 1998-2004.

הישגיו של הנשיא יודהויונו הינם מתונים, כיאה לתרבות המקדשת את המתינות. באינדונזיה, לא תיתקלו, כמעט, באדם המרים קולו, לא על זר, קרוב, או על ילד. לא תיתקלו כמעט בילד סורר, ובאב מכה. פוליטיקאים אינדונזים לעולם לא ישאו נאומים מתלהמים וחוצבי להבות...

למרות כל זאת, אינדונזיה תרמה לאנושות את המושג ' לרוץ אמוק'. תופעה מפחידה מיוחדת במינה, של היסטריה תוקפנית המונית. משתתפיה, היו בוודאי יוצאים זכאים בדין במערב עקב היותם במצב של "אי-שפיות זמנית". למזלם, ולמזלם של קורבנותיהם המזדמנים, תופעה זו הינה מאוד חריגה, ומתרחשת אך ורק במצבי משבר קשים, ובעקבות מתח עצום שמצטבר במשך שנים בין אלמנטים בחברה האינדונזית, ומתפרק בעוצמה פראית כברק, במקום בו הבעת רגשות שליליים הינה בגדר טאבו בחיי היום-יום.

יודהויונו, גנרל לשעבר, בעל חינוך אמריקאי מסוים, שיפר באופן מתון את הכלכלה, רמת הבטחון האישי, נילחם במתינות בשחיתות, חתם הסכם שלום עם המורדים בחבל אצ'ה. נתן אוטונומיה חלקית לילידי פפואה, ונילחם במתינות בטרור האיסלמי. משנת 2006, לא היה שום פיגוע מוסלמי באינדונזיה, לאחר שבשנים 1999-2006 התרחשו יותר מעשרה פיגועים, בינהם רבי נפגעים.

אינדונזיה כיום היא המדינה הדמוקרטית ביותר בארגון המדינות של דרום מזרח אסיה, בה חבירות גם: סינגפור, פיליפינים, תאילנד, מלזיה, ברוניי, מיאנמר, לאוס, ויטנאם וקמבודיה.

לישראלים, בעלי דיעות קדומות, קשה לתפוס זאת: אינדונזיה היא גם המדינה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם. עובדה זו מפריעה לא מעט לסטיגמה שיצרו ישראלים רבים לגבי אפשרות הקיום של משטר דמוקרטי בחברה מוסלמית.

נכון, לאינדונזיה יש הרבה מה ללמוד מישראל, - או יותר נכון, מאותן תרבויות גבוהות מהן שאבה ישראל את המיטב שבתרבותה. על כך אני כותב יום-יום לידידי האינדונזים. ימים יגידו. אינדונזיה המוסלמית מתקדמת בקצב שלה...

(המאמר הופיע ב- www.scoop.co.il)


יום שלישי, 17 במרץ 2009

כישלון השמאל בישראל – תיקון עיוות היסטורי

הימים בהם מפלגות הדוגלות בזכויוות האדם זכו במספר מנדטים רב יחסית, - חלפו. זו היתה אנומליה פוליטית בישראל.

בערך 250 שנה עוסקים הוגי-דיעות ומדינאים בקידום רעיון זכויות-האדם בעולם, - בהצלחה חלקית בלבד, עד כה.

רעיונות בדבר מצב 'החופש הטיבעי' שהוא הבסיס לכל רעיון זכויות האדם צמח במוחם של הוגי-דיעות חילוניים ואתיאיסטיים במערב אירופה ובקולוניה האמריקאית שלה, שלימים תיקרא בעברית: ארצות-הברית.

הדמוקרטיה, לסוגיה, שכיום היא צורת שלטון נפוצה ביותר, - צמחה מתוך רעיונות אלו. אך כמו כל רעיון טוב, - גם זכויות האדם נוצלו ומנוצלים לרעה על-ידי בני-אדם, כקרדום לחפור בו.

אנשים, המדכאים את נשותיהם ובנותיהם נושאים את שם זכויות האדם כדי להצדיק את מאבק העצמאות של עמם.

נשים לאומניות, המסרבות לתת זכויות שוות למיעוטים דתיים ואתניים, - נושאות את שם זכויות האדם כדי להגן על זכויותיהן כנשים...

אנשי-דת, המסרבים להכיר בזכותו של אדם בוגר לבחור את בן-זוגו – נלחמים על חופש הפולחן במדינות הנשלטות בידי דת אחרת... בשם זכויות האדם...

ארגוני עובדים הלוחמים על זכויות הפועלים, - בשם זכויות האדם, - מתעלמים מזכויות האדם של העובדים הזרים...

הרעיון הבסיסי בדבר זכויות אדם אוניברסליות לא התקבל בשום חברה אנושית עד היום, למרות מס השפתיים מצידם של פוליטיקאים ומדינאים רבים.

ההכרה בזכויות האדם האוניברסליות הנובעות ממצב החופש הטבעי של האדם הבוגר, ומאי-הכרה בהגבלות הניכפות עליו כתוצאה מקיומן של דוגמות דתיות ותרבותיות, - הינה נחלתם של קבוצות שוליים אינטלקטואליות ברחבי העולם כולו בלבד.

למרות זאת, תרבויות רבות, בעיקר בעולם המושפע ממה שקרוי 'ערכי המערב' הפנימו בצורה כזו או אחרת עקרונות הנובעים מתפיסת מצב 'החופש הטבעי'. בראשם, התרבויות האנגלו-סקסיות והפרוטסטנטיות.

לעומת זאת, ישנם תרבויות בהם רעיונות הנובעים מזכויות האדם האוניברסליות והחופש הטבעי, -מוקצים מחמת מיאוס. תרבויות אלו מהוות את רוב העולם השלישי, שהוא דתי או שמרני ברובו, וכן את רוב תרבויות מזרח אירופה. עולם האיסלאם הוא המרוחק ביותר מרעיונות בדבר 'החופש הטבעי'...

במדינת ישראל, שהיא מדינת מהגרים, התרבות השולטת בקרב כל עדת מהגרים, - היא התרבות שהיתה שלטת במדינת המוצא, עם השפעות סביבתיות מעדות אחרות.

מאחר ויותר מ-95% מאזרחי ישראל הינם יוצאי מזרח-אירופה, מדינות האיסלם, או ערבים, - אין שום סיבה שרעויונות בדבר 'החופש הטבעי' או זכויות האדם, יהיו מקובלים בישראל יותר מאשר במדינות האיסלאם או מזרח-אירופה.

בכל-זאת, במשך שנים, ישראל הפגינה עליונות לעומת מדינות האיסלאם ומזרח אירופה, בכל הקשור למספר זכויות הנובעות מזכויות האדם.

מדובר כאן, בתופעה חריגה, שהתאפשרה בזכות אליטה מוסרית (יחסית!) ששלטה שלטון ללא מיצרים במערכת המשפט הישראלית, ובמידה מסוימת במערכת החינוך, ואפילו בצבא...

התקופה הזו עומדת להסתיים בקרוב, מאחר ש'מניותיה' של אותה אליטה נופלות בעיני הציבור היהודי בישראל, בשל עמדות לא פופולריות, ותככים בתוכה.

העלמות השמאל הדמוקרטי הדוגל בזכויות האדם, - הינו תהליך טבעי בישראל, ואין לתומכיו לחוש כל תחושת כישלון. כמו שנאמר לעיל, בתרבות מדינות האיסלאם ומזרח-אירופה, - רעיון 'החופש הטבעי' מעולם לא תפש, - ואין שום סיבה מיוחדת שדווקא בישראל הוא יתפוס...

אני מעריך שבתקופה הקרובה מפלגות השמאל, - בכדי לצבור כוח פוליטי, - יוותרו על מקצת (או יותר) מערכי זכויות האדם. מפלגות הנושאות בגאון את זכויות האדם, – ישארו רק בזכרון הקולקטיבי...

הצורר אדולף היטלר טען שהמוסר האנושי (זכויות האדם) הוא הנשק של החלשים. לציבור היהודי בישראל, השולט בארצו ביד רמה, אין תמריץ לשנות את תרבותו בכיוון זכויות האדם.

בנוסף, דרוש תהליך ארוך של דורות רבים כדי לשנות תפיסות תרבותיות. או לחילופין, משבר זהות לאומי חריף. - ולכן, אינני צופה כל שינוי לפני העימות עם איראן...

לאחריו, - זה כבר עניין אחר... קודם נראה מה ישאר כאן ושם...

(הופיע ב- www.scoop.co.il)

יום שלישי, 24 בפברואר 2009

Forced solution by referendums for the Israeli-Arab conflict

To: US President Barack Obama

Dear Mr. President,

Current situation of the Israeli – Arab conflict is not so promising…
• In Syria: There is an undemocratic and unpredictable regime, - not many in the world really trust.
• In Israel: For the foreseen future, there is not going to be any government (left, right, or united) that can deal efficiently with the settlements issue.
• In the Palestinian Authority: There is no effective government which has a mandate by most of the Palestinians to deal with Israel.

Superficially, it seems there is no way to promote peace in the Middle-East in such a situation. However, we believe there is a way to overcome the unique obstacles we mentioned above.


We call you, Mr. president, to make the following scenario, - a reality, as soon as possible!


1. The Arab Initiative as a base for a solution: We believe, that almost all the world, and most of Israelis and Palestinians, know that the only peace solution available at our times is based on the Saudi/Arab initiative.

2. Quartet (i.e. UN, EU, Russia, USA) led solution: We want the Quartet led by US President Barack Obama to illustrate a fair solution based on that Arab initiative. The Quartet's initiative should include a paragraph dedicated to the status of the Israeli Arabs. Likewise, it has to include timetable for each milestone illustrated in the paper.
3. Imposing Referendum: The Quartet will demand the Israeli, Palestinian and Syrian parliaments to adapt a new law which give supreme legal power to outcome of national referendum about the solution for the Israeli-Arab conflict. Any parliament which refuse to adapt such bill, will suffer severe global sanctions.
4. Sanction against any objector people: Any country which its population will not accept the Quartet's proposal, - will be punished by global severe sanctions till they approve the proposal, or otherwise, convince the quartet to amend it.
5. Accord Enforcement: The Quartet will enforce the accurate implementation of the peace accord by any means, including military force.
6. Long Term Peace Keeping: The quartet will not tolerate any violation of the peace accord for at least 50 years. Any violation will be met by severe sanctions and military force if needed.

Our Global Vision


If the above illustrated scenario will be implemented successfully it will promote the human civilization in one higher step forward:

1. This peace accord can be used as a model for solving other stubborn ethnic conflicts around the globe.
2. Direct democracy will be promoted, and used more frequently.
3. International bodies will have more power which can ensure a more peaceful era.

We believe these three characteristics are essential, if humanity wants to achieve a civilization without barbaric wars, - A humane culture which based on mutual respect, care, and democracy.


No time to wait!


Powers which opposed any peaceful solutions are on the rise in the Middle East and other places. We must act now, fast, and efficiently!


Mr. President, please lead the Quartet toward the direction we illustrate above, for the sake of humanity!

Sincerely,

The Undersigned

(The petition was published on www.petitiononline.com).

יום רביעי, 11 בפברואר 2009

הצעה מעשית לברק אובמה לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי

ללא ממשלה חזקה בישראל , ללא הנהגה אפקטיבית לכלל העם הפלשתיני, וללא אימון במשטר בסוריה, - יש צורך ביצירתיות כדי לנצל את תקופת שילטונו של הנשיא הנאור ברק אובמה, - כדי להביא שלום כולל למזרח-התיכון.

ברור לכל צופה ניטראלי שהפתרון לסכסוך הישראלי –ערבי כולו, צפון בויריאציה כלשהיא על תוכנית השלום הסעודית, שהפכה לתוכנית השלום הערבית.
ההתקדמות כעת היא בעייתית. בצד הפלשתינאי אין גורם מקובל על כל הפלשתינאים איתו ניתן לנהל משא-ומתן. בצד הישראלי, כל ממשלת שמאל שתוקם, - לא תצליח לפנות את יהודה ושומרון מההתנחלויות, מבלי להסתכן בהתפרצות מלחמת אזרחים בנוסח יהודי ישראל. ומאידך, כל ממשלת ימין שתוקם – תתפרק ברגע שהסכם שלום הכולל נסיגה יובא להצבעה. במצב זה יתכן ותקום ממשלת אחדות, אך גם ממשלה כזו- אין סיכוי רב שתקבל תוכנית שלום על בסיס התוכנית הסעודית. בצד הסורי, נתון השלטון בידי אליטה מצומצמת שלא ניתן לתת בה אימון.

מה עושים?

הצעתי היא לברק אובמה שיקרא לכנס של הקוורטאט, ללא השתתפות הצדדים לסכסוך. הקוורטאט יגבש תוכנית שלום, המקובלת על ארה"ב, רוסיה, האו"ם והאיחוד האירופי. סביר להניח שהתוכנית המוסכמת תיהיה דומה להפליא לתכנית הסעודית, עם מספר שינויים. ההסכם יכלול גם קביעה מפורשת לגבי מעמדם החוקי והאזרחי של הערבים בישראל. כמו-כן יכלול ההסכם לוח זמנים מחייב לכל שלבי ההסכם.
הקוורטאט ידרוש מהפרלמנטים של ישראל, הרשות הפלסטינית וסוריה, - להעביר חוק משאל-עם. פרלמנט שלא יסכים, – יסבול מסנקציות בינלאומיות חריפות, עד שיסכים.
שלושת העמים יתבקשו לאשר את תכנית השלום המוצעת במשאל עם ישיר, בנוכחות משקיפים בינלאומיים. עם שלא יסכים לה, - יוכר על ידי הקהילה הבינלאומית כאחראי לכשלון הפתרון, ויוטלו עליו סנקציות, עד שישנה את עמדתו, או עד שיצליח לשכנע את הקוורטאט בצידקת התנגדותו. במקרה בו ישתכנע הקוורטאט שנעשה עוול, - תוגש הצעת קוורטאט חדשה, והתהליך דלעיל יחזור על עצמו עד לקבלת ההסכם על ידי כל הצדדים.
לאחר אישור הסכם השלום ע"י שלושת העמים, יעשו הגורמים השותפים לקווארטאט כל אשר לאל-ידם, כולל שימוש בכוח צבאי, על מנת לממש את הכתוב בו, ככתבו וכלשונו, ובא לציון גואל...
והיה אם התסריט הזה יעבוד, הוא יוכל לשמש כמודל לפתרון סיכסוכים אתניים קשים אחרים ברחבי העולם. הצלחת פתרונות מסוג זה, יכולה לקדם את האנושות למדרגה גבוהה יותר של ציביליזציה, - בה דמוקרטיה ישירה, וארגוני ממשל בינלאומיים משתפים פעולה לפתרון בעיות גיאו-פוליטיות. צעד נוסף בדרך להגשמת חזון ממשלה עולמית דמוקרטית על-לאומית.

(הופיע ב- www.scoop.co.il)

יום ראשון, 1 בפברואר 2009

מנא מנא תקל ופרסין

הכתובת על הקיר, של משכן הנשיאות בירושלים. עשרה ימים לפני הבחירות, ונדמה שאף מנהיג פוליטי בישראל אינו רואה את הכתובת על הקיר.

לפי התנהלות המפלגות הפוליטיות בישראלי ערב הבחירות, - ניתן להבין, שהציבור הישראלי, מתיחס לקיומו של משטר ציוני במזרח-התיכון כאל עובדה בלתי-ניתנת לערעור.
נהוג בארץ, להצביע על הישגי הציונות, שאין כדוגמתם בעולם: הגירת עם, החיאת עם, החיאת שפה, החיאת תרבות, שינוי מנטאלי של עם שלם, הפרחת השממה. היי-טק. אכן, - הישגים רבים למהפכה הציונית.
המהפכה הציונית עשתה צדק עם פזורת העם היהודי שסבל כקולקטיב סבל רב במהלך ההיסטוריה. אך כמו מקרים רבים של ראיה אידיאולוגית חד-צדדית, הצדק ההיסטורי שנעשה לעם היהודי, בא על חשבון עוול היסטורי ליושביה הלא-יהודים של ארץ-ישראל.
ישראל הציונית רואה עצמה כמגינת העם היהודי באשר הוא. אך ראוי אולי לציין, שהמשטר שהציל הכי הרבה יהודים בהיסטוריה, ולא מתוך אידאולוגיה פרו-יהודית, היה המשטר הבולשביקי, שקיומו, הציל את שארית יהדות מזרח-אירופה, ובנוסף, הסיוע שנתן למדינת ישראל בראשיתה, - מנע את השמדת היישוב היהודי בארץ ישראל. לעומת זאת, קיומה של ישראל, שנועד להיות על פי האידיאולוגיה הציונית "מקום מקלט לעם היהודי" היה עד כה, כל דבר חוץ מאשר מקום מקלט... אין מקום עלי-אדמות בו נרצחו ונהרגו יותר יהודים מאשר בישראל, מאז הקמתה.
המשטר הבולשביקי רב העוצמה, עתיר ההישגים, ורב הזוועות, קרס לאחר כ-75 שנות שלטון. הסיבה לנפילתו היתה אי-הבנתו או אי-רצונו להבין את המנטליות של תושביו.
המשטר הציוני, עתיר ההישגים, ופחות בזוועות, מאופין באי-הבנה או אי-רצון להבין את המנטליות של שכניו למזרח-התיכון.
המשטר הבולשביקי האמין באמונה דתית שהוא יודע איזה יחס מתאים לנתיניו, והמשטר הציוני מאמין באמונה דתית שהוא יודע איזה יחס מתאים לתושבי המזרח-התיכון הלא יהודים.
ההיסטוריה לדעתי, תוכיח שגם הציונות תשרוד כ-70 עד 100 שנה מאז שזכתה בשלטון.

מדוע אני אומר זאת?
נניח שחלומם הרטוב של אובמה, ומחנה השלום הציוני יתגשם. ישראל תיסוג לגבולות 1949. נניח אפילו שהפלשתינאים יוותרו על דרישתם להחזרת הפליטים שגורשו ב-1948 לתוך תחומי מדינת ישראל. נניח אפילו שכל מדינות ערב והאיסלאם יכירו בקיומה של ישראל, ויקשרו איתה קשרים פוליטיים, קשרי מדע ותרבות ענפים. כשתיגמר האופוריה, ישראל תימצא עצמה כמדינה, שעל פי כל קריטריון בין לאומי, נחשבת למדינה דו-לאומית, או רב תרבותית. בישראל בגבולות 1949 יש היום 75.2% יהודים. בכל מדינה נורמלית, אזרחות המדינה קובעת את לאומיות האדם. לא בישראל. גם לא אחרי הסכם שלום פנטסטי. ישראל תישאר כנראה ציונית, ותגדיר את הלאום של אזרחיה כיהודים, ערבים או אחרים...
ישראל תמשיך להיות ציונית, ותפלה לרעה את היישוב הערבי ואת אזרחיה הערבים. היא תמשיך ותיצור התנכרות של אזרחיה הערבים. אזרחיה הערבים של ישראל, בצדק, ידרשו שוויון זכויות מלא. ישראל תמשיך לקשור זכויות מלאות בשירות צבאי... הניכור ימשך. העולם כולו יתמוך בצדק במאבקם הלא-אלים של אזרחי ישראל הערבים לשוויון זכויות, ואם לשפוט על פי העבר, הוא יתמוך במאבקם הצודק של אזרחי ישראל הערבים לשווין זכויות, גם אם המאבק יהיה אלים ובלתי מוסרי.
נניח עכשיו, שהגזמתי, וישראל תנהג בשוויון מוחלט כלפי אזרחיה הערבים. האם כעבור 50 שנה, כשרוב אזרחי ישראל בגבולות 1949 יהיו ערבים, - גם אז ישמרו היהודים הציונים על שוויון מוחלט כלפי האזרחים הערבים? – אם כן, ציונות כזו היא כבר משהו אחר לגמרי ממה שאני מכיר... בכל אופן, מדינה יהודית לא תהיה פה שהנכדים של החיילים של היום יגיעו לגיל 18.

קיימות אופציות נוספות:
1. בשיחות עם הפלשתינאים בתקופה הקרובה, תיפתח שאלת הגבולות. נחזור לשנות ה-30 של המאה העשרים, ופלשתינה/א"י תחולק שוב לפי אזורי ההתישבות היהודית והערבית. קשה לי להאמין שהיהודים יסכימו למדינה יהודית שנראית כמו מדינת הקנטונים הפלשתינאית שאריאל שרון חלם עליה...
2. טיהור אתני נוסח 1948, לפני או אחרי הקמת מדינה פלשתינאית. ישראל במהלך אחד או יותר ממלחמותיה הבאות, תדאג שהתושבים הערבים מאזורים מסוימים בישראל 'יברחו מרצונם'. תסריט כזה יותר ריאלי לאחר הקמת מדינה פלשתינאית, אך הוא יחזיר את ישראל למצבה המסורתי מול מדינות ערב והעולם, עם סיכוי קלוש יותר לשרוד.
3. עליה המונית מארצות-הברית, שתשנה את המאזן הדמוגרפי. אין סיכוי. מאז קום המדינה לא הייתה עלייה המונית לישראל ממדינות המערב מדושנות-העונג. אם המצב הכלכלי בכל מדינות המערב יהיה כל כך קשה, - הסיכוי של ישראל לשרוד במזרח התיכון יהיה עוד יותר קלוש, ללא התמיכה הצבאית והמורלית מצד חלק ממדינות המערב.
4. אמונה בביאת המשיח... (או 'יהיה טוב, נסתדר, אל תדאג' החילוני...)

ולא דיברתי על האופציה הגרעינית האירנית, וגם לא התייחסתי לשיקולי מצפון ומוסר. המטרה שלי כאן היא לפקוח את עיניהם של היהודים הציונים הצעירים, שגורל נכדיהם חשוב להם.
פתרון כולל שישביע את רצון העם היהודי למדינה בעלת רוב יהודי במזרח התיכון, ניראה מאד קרוב, אך אינו בר-ביצוע בימינו. היטלר, כנראה, בכל-זאת ניצח. שישה מליון יהודים מסכנים ממזרח אירופה היו יכולים לשנות כאן הכל. אך עכשיו, כל יום שחולף מביא איתו סכנות ואיומים חדשים על היישוב היהודי במזרח התיכון. נסיונות ההישרדות של המשטר הציוני גורמות עוול רב לתושבי האיזור הלא-יהודים. עוול זה ילך ויתעצם ככל שהסוף של המדינה הציונית יתקרב.
מכיוון, שאני אינני רואה פתרון משביע רצון מבחינה לאומית, ולבטח לא מבחינה מוסרית, – עצתי לכל יהודי ששלום משפחתו חשוב לו, - שימצא מקום עלי אדמות, בו יש סיכוי טוב יותר להתפחותם הפיזית והרוחנית של נכדיו.

(המאמר הופיע ב- www.scoop.co.il)

יום שלישי, 6 בינואר 2009

Some of my views

1. I believe this world is complicated and life where not evolved from material, but created.

2. You can call the designer, God, or any other name you choose.

3. I know nothing about this 'God', and I believe nobody knows about it anything.

4. I believe 'God' create any human being with conscience.

5. I believe every human-being should look for guidance from his/her conscience.

6. I believe religion and selfishness are enemies of conscience.

7. Religion is an enemy of conscience because it asked its followers to obey the orders of religious leaders, and not their own conscience.

8. I believe most people prefer to belong to communities, because human beings are herd-animals like many other mammals, which feel more comfortable to be in a group than by living isolated alone.

9. I believe most people are worry about their future.

10. I believe religion give hope and peace for most people.

11. I believe selfish people who called themselves prophets created all the monotheist religions.

12. Religions are successful because they are using a win-win formula: They supply the masses with peace of mind, and give power and respect to selfish religious leaders. Both sides are happy.

13. I believe conscience of any person want to see more love, less hatred, and less suffering on this planet.

14. I believe conscience of any person would like human kind to be able to make this world a paradise on Earth.

15. I believe conscience of any person would like to see no division between human beings.

16. I believe religions (and nationalism) are causing division between human beings.

17. I believe religions (and nationalism) are causing hatred between people.

18. I believe religions (and nationalism) are causing more suffering to other groups.

19. I believe religions (and nationalism) are preventing this world from becoming a Paradise on Earth, because any religion or nation is behaving like a selfish organization.

20. I believe human free conscience would like to see no borders on this planet.

21. I believe human free conscience would like to see all people helping and caring to each other.

22. I believe human free conscience would not like to kill animals for any reason.

23. I would like selfish people to stay religious… it's better than being selfish without religion.

24. The people I respect the most are free thinkers who let their free conscience guiding them.

About Indonesian History

1. During Suharto time between 500,000 to 1,000,000 people were killed without trial by Suharto with the support of Muslim organizations, many ordinary Indonesians, and USA ' CIA. Till now nobody was punished.

2. During Suharto time, third of the East Timorese people were killed or die due to Indonesian policies and TNI's treatment of the population there. Nobody was punished.

3. During Suharto time, many family members of GAM in Aceh were killed without trial by TNI. Nobody punished till now.

4. During Suharto fall in 1998, many Chinese women were raped and others killed by Muslim Indonesians. Till now nobody punished.

5. There is no Indonesian public demand for justice regarding the above crimes.

6. Based on the above data, it's VERY clear that most, in not all, Indonesian people forgot at-all they have conscience (or they just ignore it..)

About Palestine

1. According to the Jewish Bible, Christian Bible and the Koran, - God gave Palestine (Eretz Kna'an , or Eretz Israel ) to the children of Yakov: The Jewish people. I do not believe it.

2. There is no doubt among international scholars that there were two kingdoms in Palestine about 800 BC: Israel and Judea . The capital of Judea was Jerusalem .

3. According to the Jewish and Christian Bible, there were 12 tribes of Israel . 10 tribes create the Kingdom of Israel , and 2 tribes created the kingdom of Judea . I do not believe it.

4. The Kingdom of Israel was destroyed by the Assyrians on the 8th century BC, and its population was expelled and disappeared. From time to time there are evidences about their traces somewhere in East Asia .

5. The Kingdom of Judea was destroyed by the Babylonians on 587 BC and its population expelled to Babylon . They started to call themselves Yehudim (Jews), since most of them belong to the Israeli tribe of Yehuda.

6. After the Persians destroyed the Babylonian empire the Jews were allowed to return to Eretz Israel , and rebuild their temple in Jerusalem (517 BC). Just 1/4 of the Jews returned to Israel . The rest prefer to stay in Babylon ( Iraq today).

7. The Jews rebuilt the Kingdom of Judea which existed till 70 AD. At that time the Roman Empire control the country. After some Jewish rebellions the Roman destroy the temple in 70AD and not allowed Jews to live in and around Jerusalem since 135 AD. Many Jews left Israel at that time. Most of them to Europe . The Roman changed the name of Judea to Palestina, to erase any memory of Judea life there.

8. Jews were living in Diaspora till the 19th century, praying 3 times a day to their God, asking him to return them to their land.

9. Mohammad conquered Jerusalem from the Eastern Roman Empire ( Byzantium ).

10. Till the 19th century successful Jews were suffered everywhere from jealousy and discrimination of the local primitive and uneducated population (like Chinese were suffering in Malaysia and Indonesia during Suharto time)

11. On the 19th century, racism against Jews reached new high level.

12. Atheist Jews who stop believing that God will return Jews to their homeland in Palestine / Eretz Israel created the Zionist movement.

13. The Zionist movement aim was to bring the Jews back to their homeland after 2000 years of suffering in Diaspora. They stopped waiting for God to do so after 2000 years of waiting and praying 3 times a day…

14. At that time there were 18,000,000 Jews around the world, and the population of Palestine was of 600,000 people, almost all of them Arabs (80% Muslims, 20% Christian Arabs). Jerusalem has a Jewish majority of ultra-religious population because it was always the holiest place for Jews.

15. WW2 (1939-1945): 6,000,000 Jews were murdered by the Germans. 1/3 of the global Jewish population.

16. 1947: The United Nations decide to divide Palestina/Eretz Israel to 2 states: Jewish and Arab.

17. The Arabs did not agree and declare a war against the new Jewish State which was established on 14/5/1948.

18. Israel won the war. 1% of the Jewish population killed in that war. It was very cruel war with no mercy on both sides. Jewish population were killed or run away from the areas controlled by the Arabs. 600,000 Palestinians run away or expel from the areas Israel controlled, and since then, they are refugees because they did not accept any offer for settlement except of returning to their homes.

19. Since then the Arabs and the Muslim world, try to do everything they can to destroy the State of Israel … Non-Arab countries like Indonesia , Pakistan and Malaysia do not want to recognize the existence of Israel , even after 60 years of independence.

20. Israel feels unsecure in an hostile threatening neighborhood, and react accordingly.

21. The Palestinians nowadays are divided: The PLO agree to a Palestinian state in the West Bank and Gaza Strip which will live in peace with Israel . Indonesia supports this solution and most Israelis too.

22. The Hamas, who won the last parliament election, and later took by force the control of Gaza strip do not agree to peace with Israel . They have ultra-religious agenda, which endanger all the relatively secular Arab regimes in the Middle East .

23. Israel dismantles the Israeli settlements in Gaza strip few years ago, and left the entire area for the Palestinians to control.

24. After Hamas took control of the Gaza Strip, by force, - the Palestinians started again with the old habit of shelling neighboring Israeli towns few times per week.

25. Thanks to Egypt , ceasefire was achieved for few months.

26. Last week of December 2008 the Hamas refuse the Egyptian offer to continue with the ceasefire and started rocketing and shelling Israeli towns.

27. After 8 years where Israel did almost nothing to stop the shelling and rocketing from the Gaza strip on Israel , - Israel launched the current attack on Hamas strongholds in Gaza .

28. Egypt blamed the Hamas for using the Palestinian population as live shield, and blame Israel for unproportional reaction which cause mass killing.

29. I agree with the Egyptian stance.

30. I believe all sides should follow the international law, and stop killing civilians.

About Muslim Terrorism

1. In Afghanistan , Pakistan , Iraq , and Algeria dozens of thousands of Muslims kids were killed by fellow Muslims using the method of suicide bombing, bombing without suicide, slaughtering or beheading.

2. No patwa was issued by Muslim religious leaders around the world against killing of peaceful civilians.

3. No patwa was issued by any Muslim religious leaders around the world against joining or supporting organizations and people who kill deliberately peaceful people.

4. Muslim religious leaders have time to ban Yoga, Ahmediya and some fashion… but defending the life of peaceful civilians is not their business. Seems Muslim religious leaders like many other religion leaders forgot they have conscience or just abandon it. Shame on them.