יום רביעי, 5 באפריל 2006

כן למשאלי עם בישראל. רק כך נבסס את הדמוקרטיה.

דעת הקהל באשר לנושאים עקרוניים, יציבה יותר מקואליציות מזדמנות המשנות כיוון לפי הרכבן. שימוש מושכל ונרחב יחסית במשאלי עם, בכל תחומי הממשל - יצמצם כנראה את כוחם חסר הגבולות של המחוקקים.

המגוון הרחב של המפלגות אינו מחזק את הממשלה ואת הנבחרים, אלא בדיוק להפך. זוהי לכאורה סתירה במהות הדמוקרטיה, אולם בגלל השיטה הפוליטית הנהוגה אצלנו, שדורשת הקמת ממשלה הנתמכת על ידי רוב חברי הכנסת, ובגלל שנוצר מצב בו המנדטים מתחלקים למפלגות רבות, קשה יותר ליצור מכנה משותף ויציב ביניהן. כשסוף סוף נוצר בסיס כלשהו להקמת קואליציה, תוחלת חייה של הממשלה הוא לרוב קצר יחסית. משום כך, ממערכת בחירות אחת לרעותה, מוכנסים שינויים כאלה ואחרים לשיטת הבחירות כדי לאפשר שלטון יציב יותר.

עד עתה נוסו בישראל, ללא הצלחה רבה, שיטות בחירה שונות, כגון בחירה ישירה של ראש ממשלה או העלאת אחוז החסימה. בבריטניה ובארצות הברית, קיימות שיטות בחירה אחרות, המאפשרות דווקא הקמת שלטון יציב - אך לרוב על חשבון מגוון מצעי המפלגות המיוצגים בפרלמנט.

הסכנה במיעוט מפלגות ומיעוט דעות היא כמובן שדמוקרטיה, באמצעות נציגים, תפעל כאוליגרכיה, וזאת בניגוד לאינטרס ואף להשקפת העולם של האוכלוסייה הבוחרת. דוגמאות לכך אינן חסרות, הן כאן בישראל והן בעולם הדמוקרטי כולו. במדינות בהן אין הרבה מפלגות ולא קיים ייצוג אמיתי להשקפות והאינטרסים השונים של האוכלוסייה - המצב חמור עוד יותר.

בעיה נוספת הקיימת בשיטה הדמוקרטית הנוכחית היא חוסר ההמשכיות במדיניות הממשלות. מכספי המיסים ומתקציב המדינה מוקדשים נתחים עצומים לפרויקטים עתירי הון שנזנחים לאחר שעולה לשלטון מפלגה שונה מזו המכהנת.

קיימת דרך להתגבר על הבעיות שיוצרת השיטה הדמוקרטית הנהוגה כאן ובמדינות אחרות, והיא הנהגת משאלי עם. אם בכל משא ומתן קואליציוני יוסכם שגורל אותם נושאים אופרטיביים, שלא ניתנים לגישור, יוכרע במשאל עם - יהיה ניתן להשיג קואליציות יציבות הרבה יותר.

השימוש במשאל עם ייעשה גם כשאחוז גבוה - אך פחות מרוב - של חברי הכנסת המכהנים ידרוש זאת. דעת הקהל באשר לנושאים עקרוניים הרבה יותר יציבה מקואליציות מזדמנות המשנות כיוון לפי הרכבן. שימוש מושכל ונרחב יחסית במשאלי עם, בכל תחומי הממשל, יצמצם ככל הנראה נראה את כוחם חסר הגבולות של המחוקקים, ולכן סביר שיתנגדו לכך, ללא הבדל השקפה, מין ולאום. בכך, הם רק יעידו על היותם חברים באוליגרכיה אינטרסנטית, המציגה עצמה כמייצגת את העם, אך למעשה שולטת בו לצרכיה.

שימוש במשאל עם, ללא מערכות בחירות על חשבון משלם המיסים, יחזיר את השלטון לעם, ויכריח את חברי הפרלמנט להתחשב בעם לאורך כל הקדנציה, ולא רק לפני בחירות.

ולסיום, בעידן האינטרנט, עלות משאלי עם אמורה לרדת עם הזמן, כך שבהדרגה ניתן יהיה להעביר יותר ויותר סמכויות הכרעה גורליות לעם עצמו, ולצמצם למינימום ההכרחי את השימוש בנציגים נבחרים הפועלים, בסופו של יום, על דעת עצמם.

(המאמר הופיע ב- www.scoop.co.il)