יום שישי, 22 בדצמבר 2006

ימי החנוכה: בין החשמונאים לפונדמנטליזם האסלאמי

עד כמה דומה המאבק של המכבים במתייונים למאבקים המתחוללים כיום בעולם האסלאמי. אילו לקחים ניתן ללמוד מההתרחשויות בימי החשמונאים לימינו אלו.

העולם המוסלמי, ממאוריטניה במערב ועד דרום הפיליפינים במזרח, נמצא היום במשבר זהות תרבותית. תופעה דומה למה שהתרחש, בזעיר אנפין, בתקופת הכיבוש הסורי-יווני של בית סלווקוס על ארץ ישראל לפני 2300 שנה.

התרבות והעולם המערבי הם המקבילים של התרבות והעולם היווני של אז. הפונדמנטליזם המוסלמי הוא המקביל לפונדמנטליזם של המכבים. ההתייוונות של החברה היהודית המסורתית של אז מקבילה להתמערבות של היום בחברה המוסלמית המסורתית.

ניסיון השלטת הדמוקרטיה והערכים המערביים על החברה המוסלמית המסורתית, נחשב בעיני הקנאים המוסלמים לפגיעה באסלאם, ממש כשם שניסיונות היוונים להשליט את ערכיהם על החברה היהודית המסורתית נחשב על ידי הקנאים היהודים לפגיעה ביהדות.

היוונים ניסו להשתלט על היהודים באמצעות משתפי פעולה מתייוונים, ממש כשם שהאמריקאים היום מנסים להשליט את ערכיהם על מדינות האסלאם באמצעות מנהיגים מתמערבים.

הכוחות הסדירים של מעצמות המערב מתקשים להתמודד עם הפנטיות ההתאבדותית של הקנאים המוסלמים, ממש כשם שהצבא המאורגן של בית סלווקוס התקשה להתמודד מול כנופיות הקנאים של המכבים.

אירן נפלה בידי הקנאים המוסלמים, אחריה נפלו סודן, ואפגניסטן. כרגע, אפגניסטן נמצאת שוב בידי המתמערבים, אך די ברור, שמדובר בתופעה חולפת. גם בעיראק העתיד הפונדמנטליסטי די ברור. כשם שהמכבים נלחמו בכוח האמונה הקנאית שאלוהים לצידם, כך נלחמים הקנאים המוסלמים בעולם כולו כיום.

לא מן הנמנע, שהסוף כנראה יהיה דומה אף הוא. כידוע, החשמונאים ניצחו, וחוללו מהפכה חומייניסטית ראשונה בהיסטוריה. אנו חוגגים את ניצחונם ההיסטורי בימים אלו. חלפו מספר דורות מועט ומנהיגי בית-חשמונאי נרגעו מהלהט המהפכני, והתייוונו בעצמם ללא כפייה מבחוץ…

לאור הלקח ההיסטורי, סביר להניח שגם המהפכות האסלאמיות יצליחו במדינותיהם, וכעבור מספר דורות, כשהלהט המהפכני יירגע, הרעיונות המערביים ישתלטו ללא כפיה.

מה יהיה גורל מדינת ישראל במהלך מלחמת התרבות הפנים-אסלאמית לא ברור. מה שכן ברור הוא שהכללים העתיקים המופיעים בתנ"ך לפיהם בצר להם: "כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ" וכשטוב להם: "וישמן ישורון ויבעט" חלים לא רק על יהודים המאמינים שאלוהים לצידם, אלא גם על בני דתות אחרות המאמינות שאלוהים בכיס שלהם. במלחמות תרבות, כל ניסיון כפיה הנתפס כאנטי-דתי רק מחזק את הקנאים הדתיים. התפרעותה של ארצות-הברית במזרח התיכון, ואי-יישוב צודק של הבעיה הפלשתינאית, משמשים כדלק לקנאים המוסלמים ברחבי העולם כולו.

אם העולם המערבי, וישראל בתוכו, רוצים לחזק את הכוחות המתמערבים בחברה האסלאמית, עליהם לתת ל’כוחות השוק’ הערכי בעולם האסלאמי לעשות את שלהם ללא התערבות, תוך הקפדה על הגינות ביחסים עם העולם המוסלמי, והימנעות מפעולות היוצרות תמיכה בפונדמנטליזם האסלאמי.

כמו-כן, על העולם המערבי לשפר את תדמיתו ואת האטרקטיביות שלו בעיני המתונים בעולם המוסלמי. כזכור, המתייוונים הפכו לכאלה מאחר שחשו שהתרבות היוונית גבוהה יותר, ויוצרת חברה טובה יותר. מתונים רבים בעולם המוסלמי לא רואים את ערכי המערב הנוכחיים (שלא כמו במאה ה-19) כאטרקטיביים בשל הניכור, בעיות הסמים והאלכוהול, ההתמסרות לכל סוגי התאוות והפומביות לה הם זוכים, ואובדן ערכי המשפחה. עם תדמית כזו, אין סיכוי רב להתחזקות ערכי המערב בעולם המוסלמי המסורתי.

(המאמר הופיע ב- www.scoop.co.il)