כל הסטריאוטיפים של הצברים הישראלים משמשים כיום נגדנו: אנחנו כבר לא מעטים מול רבים, חלשים מול חזקים ומנהיגינו נואמים נאומים לוחמניים המזכירים את נאומיהם של נאצר וערפאת במלחמות הקודמות...
מי שלא היה כאן עשרות שנים - לא היה מכיר את אזורינו. הסטריאוטיפים בהם השתמשו הצברים כדי לתאר את התנהגותם של הערבים - מתאימים היום להם-עצמם, לא פחות ואולי אף יותר מאשר לשכניהם הערבים. התהליך עדיין בעיצומו. ואילו הערבים, לפחות חלקם, מתאימים עצמם לסטריאוטיפים שבעבר היהודים הישראלים ניכסו אותם לעצמם. מעניין לאן הטרנד הזה יוביל.
אחד הסטריאוטיפים שהיו מקובלים מאד בחברה היהודית-אשכנזית-ישראלית לפני שנים רבות היה שההנהגות הערביות נושאות נאומים מתלהמים, מלאי פאתוס, תוך שהן מגדירות לעמיהן את המטרות המנותקות - מהמציאות של המאבק בישראל בהשראת "הדמיון המזרחי המפותח" דוגמת נאצר וערפאת.
ישראל לעומתם ניחנה, לפי הסטריאוטיפ, במנהיגות אנליטית, שקולה, לא מתלהמת. המנהיגים הישראלים נתפסו ככאלה שאינם נושאים נאומים מתלהמים בדרך-כלל. לאור מלחמת לבנון השנייה, נראה שהסטריאוטיפים החליפו צדדים. אולמרט ופרץ נשאו נאומים מתלהמים, מלאי פאתוס, תוך הצבת מטרות בלתי-ריאליות לחלוטין לכוחות הלוחמים, בעוד מנהיגי החיזבאללה נאמו באופן שקול, רגוע יחסית, ללא פאתוס משמעותי, וללא הצבת יעדים דמיוניים לכוחותיהם.
סטריאוטיפ נוסף אותו הדביקו הצברים של פעם לשכניהם הערבים היה: "הערבים מבינים רק כוח". ובכן, מי ברח מדרום לבנון בשנת 2000 ללא הסכם? מי ברח מרצועת עזה ב-2005 ללא הסכם? האם שני האירועים הללו היו קורים ללא הפעלת כוח מסיבית מצד הערבים? – מי פה מבין כוח? ישראל כמובן!
את מי צה"ל הפציץ ומפציץ, מדכא, אוסר ומשפיל עשרות שנים, אך רוחם לא נשברה? – נכון, הערבים הפלשתינאים, כמובן!
בעבר התגאתה ישראל ב-1948 שכוחותיה הצליחו לעמוד מעטים מול רבים. הפעם עשו זאת החיזבאללה. ישראל התגאתה בעבר ביכולותיהם של חייליה הפעם, לא בטוח, שהחייל הישראלי בתנאים חומריים זהים היה מתגבר על עמיתו מהחיזבאללה.
בעבר, ישראל התגאתה בכך שהיא מושיטה יד לשלום לכל שכנותיה ואילו עכשיו, סוריה כבר מספר שנים כמעט מתחננת לחדש את שיחות השלום אם ישראל. תגובת ישראל: "אסד חלש", "סוריה במצוקה", "אסד לא פרטנר", "שקודם סוריה תפסיק לתמוך בטרור".
בעבר, כלי התקשורת הערביים היו סמל לחוסר אמינות פתטי ממש, ואילו המדיה הישראלית הרשמית נחשבה לאמינה. היום הודעות דובר צה"ל, פעמים רבות, אמינות הרבה פחות מדיווחיה של תחנת הטלוויזיה של החיזבאללה.
פעם, היה מקובל לחשוב, שישראל מתכננת את מלחמותיה בתחכום, תוך חשיבה מעמיקה, בעוד אויביה מפעילים כוח ועוד כוח, ללא מחשבה רבה - היום התהפכו היוצרות.
פעם, הערבים נחשבו למחרחרי המלחמה, וישראל למדינה החפצה בשלום והרוצה לפתור משברים בדיאלוג ישיר "ללא תנאים מוקדמים" - היום ישראל נחשבת למחרחרת מלחמה, ומטרפדת מאמצים דיפלומטיים ליישוב הסכסוך (למי שעוד לא יודע. החיזבאללה לא היה מעוניין במלחמה, אלא בחילופי אסירים. נקודה. ישראל הייתה מעוניינת במלחמה. המוטו היה משהו כמו: "סוף-סוף יש לישראל הזדמנות לנהל מלחמה צודקת - אז שתוותר עליה?")
נראה שהחיזבאללה והאיראנים למדו מאיתנו הרבה במשך השנים - ואילו אנחנו השתלבנו מנטאלית (הרבה יותר ממה שנדמה לנו) במזרח התיכון.
דוגמה נוספת, למי שלא הבחין בכך: האיראנים מנהלים את נושא הגרעין שלהם, באותם שיטות שישראל ניהלה את נושא ההתנחלויות שלה. לשני הפרוייקטים מעצמות המערב התנגדו. ובשני המקרים, הממשלות הנוגעות בדבר, המשיכו וממשיכות לקדם ולפתח את הפרויקט לפי ראות עיניהם, תוך כדי השתקת דעת-הקהל הבינלאומית על-ידי שימוש במילות הקסם "בואו נדבר".
האיראנים ראו שישראל הצליחה באופן זה לצפצף על הקהילה הבינלאומית, והחלטות מועצת הביטחון והם פועלים כרגע באותה שיטה עצמה לגבי פרויקט הגרעין שלהם. אפילו השיטה המבריקה של ישראל, לפיה היא בחרה את בעלת-בריתה (המאוד-חד-צדדית) ארצות הברית כמתווכת "הוגנת" – מועתקת בימים אלו לאיראן. ברית-המועצות, בעלת-בריתה הבלתי –מוצהרת של אירן, הודיעה שהיא מוכנה לשמש כמתווכת "הוגנת" בנושא הגרעין האירני. ממש העתקת השיטה הישראלית. נראה אם תוצאותיה ישאו פרי כמו שישראל הניבה.
מה עוד מצפה לנו?
אם האיראנים באמת מעוניינים בפיתוח פצצה גרעינית, שתהיה להם תוך 3 שנים, כמו שישראל טוענת, מדוע עוד לא החלו לבנות כאן מקלטים גרעיניים בכל חור (לפחות כמו בשוויץ)? במקום זה, קונים צוללות בעלות אופציה גרעינית. כנראה לא חוששים מוועדת החקירה שכנראה לא תקום אחרי מלחמה גרעינית כזו? או אולי חושבים בשחצנות אופיינית שצה"ל ינצח כמו תמיד, ואף טיל גרעיני לא יחמוק מכוחותינו, או אולי כוחותינו סומכים על ארצות-הברית שתסתבך במלחמה באיראן?
אולי ישנה עוד אופציה - לפיה קובעי המדיניות יודעים שאיראן לא מתכננת שום פצצה - וכפי שאמר האייטולה חמינאי - השימוש בפצצה גרעינית הוא מנוגד לאסלם. ואולי כל מטרתה של אירן, היא להיות חופשית בבחירת עתיד מקורות האנרגיה שלה ופיתוחם, כהתרסה מול הניאו-קולוניאליזם המערבי?
ומה עם הפלשתינאים?
מה יקרה עם גם הפלשתינאים יהיו מתוחכמים יותר? מה יקרה אם הם יוותרו על הרג נשים וילדים, ויסכימו למאבק בנוסח נלסון מנדלה? – הם לא יבקשו עוד חלוקת ארץ-ישראל המערבית לפי גבולות 1967, אלא יבקשו את ביטול האפרטהייד בשטחים, והשוואת מעמדם האזרחי (מבחינת מדינת ישראל) עם המתנחלים ביהודה ושומרון.
הם ידרשו את סיפוח השטחים למדינת ישראל, וסיסמתם תהיה "אדם אחד – קול אחד". צעד כזה מצידם ישים את ישראל, בעיני העולם, בדיוק באותה משבצת בו הייתה דרום-אפריקה לפני סיום האפרטהייד.
הגיע זמן לחשוב. אומנם מאוחר מדי להתחיל לחשוב, היה צריך לעשות זאת בזמנו של הרצל אך מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. את דעותיי בנושא כבר הבעתי במאמרים קודמים.
אני מקווה, אך לגמרי לא בטוח, שלא יעלו במוחותיהם של כמה קוראים לפחות, רעיונות מפלצתיים שיביישו את המסורת היהודית הקדם-ציונית, המוסרית יחסית, בת ח"י מאות שנים. רעיונות שנפוצו יותר בשפה הגרמנית. רעיונות שיצדיקו את השקפתו של אדולף היטלר, לפיה המוסר ההומאני הוא נשקם של החלשים, ולכן העם היהודי בגולה היה זקוק לו, אך כעם בעל עוצמה צבאית אדירה, אין לו כל צורך בו.
(המאמר הופיע ב- www.scoop.co.il)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה