בני אדם רציונאליים שאינם נאחזים בהסברים מיתולוגיים פילושמיים דוגמת: "עישו שונא ליעקב", או בהסברים מיתולוגיים אנטישמיים כמו טיעון "הדמון היהודי", מסבירים את תופעת האנטישמיות הנצחית בהיות היהודים מיעוט שונה ומובחן מסביבתו, לעיתים באופן התנהגותו ולעיתים בהישגיו, ובדרך כלל גם וגם. וכמו בעלי חיים אחרים הקרובים לאדם - השונה - תמיד זוכה להתייחסות שלילית. אם אינך שייך לעדר – אתה מוחרם במקרה הטוב, ומותקף במקרה הפחות טוב... בכל מקום בו יהיה מיעוט כזה תתפתח שינאת הזר, כשתיסכול כלשהו יתעורר.
בימינו, כשהעולם הופך להיות כפר גלובאלי, ולמעשה נוכחותו של הזר מורגשת גם במרחק אלפי מילים ממקומו הפיסי, על-ידי השפעות פעילותו הכלכלית והפוליטית והתקשורתית, השינאה יכולה להתפתח גם בשל השפעה זו.
תמיד יהיו אנשים הנוטים להאשים אחרים בכישלונם, בין שבצדק ובין שלא. גם חברות אנושיות הנוטות להאשים אחרים במצבם הגרוע יהיו תמיד. האשמה הופכת בקלות לשינאה. והשינאה היא כאש. אם קיימים חומרי בעירה, דהיינו: תיסכול מתמשך, אי-צדק, השפלה, וכדומה. ומאידך, לא קיימים אמצעי כיבוי, כמו: תקווה, צדק, וכבוד - אש השינאה תיצור אירועים אלימים. ככל שהשטח דליק יותר - האכזריות באירועים האלימים תעלה.
אולי לא ניתן להסביר את כל אירועי הטרור עם הסבר זה, אך במקרה של הטרור האיסלאמי ההסבר דלעיל מספק. העולם האיסלאמי שבמשך מאות שנים נהנה מעליונות תרבותית וטכנולוגית על מדינות הנצרות, מוצא עצמו היום בתחתית סולם הפיתוח העולמי. כמובן, אפשר להאשים גורמים חיצוניים רבים בכך. אך ברור שהאשם הוא לא רק בחוץ... בכל אופן, בחברה האיסלאמית קיים תיסכול ארוך ומתמשך ממצבה של האוכלוסיה האיסלאמית בעולם, והתיסכול הזה מנותב קודם כל לחיפוש אשמים חיצוניים, כמו בכל יצור או חברה אנושית.
הקמת מדינה יהודית בלב ליבה של 'טריטוריה איסלאמית' שימשה חומר בעירה טוב לאש התיסכול. טיפולה הפרו-ישראלי של ארצות-הברית בבעיה האזורית שלנו החמיר את המצב. הצבת כוחות אמריקנים 'כופרים' על 'אדמת הקודש' בערב הסעודית תוך התערבות בסכסוך בין מדינות מוסלמיות תוך דאגה מוסווית לאינטרסים הצרים שלה – הרתיחה את האווירה. התערבות ארצות-הברית בנעשה בעירק והשפלת מנהיג מוסלמי הגדישו את הסאה. ומה מחוללת התנהגות החיילים האמריקנים קשה אפילו לתאר...
מה עושים?
את הגרעין הקשה של הקנאים המובילים את השינאה והרצח לא ניתן לשכנע שיחדלו ממעשיהם... הם צריכים את הטרור כדי ליהנות ממעמדם... מה שצריך לעשות הוא לייבש את ביצת השינאה. לא ניתן למנוע את השינאה, אך ניתן לצמצם אותה למינימום על-ידי התייחסות כנה וצודקת לבעיות של האוכלוסיה המוסלמית בעולם. אם תצטמצם במידה ניכרת תחושת התסכול של האוכלוסיה המוסלמית בעולם - תצטמצם יחד איתה תופעת האשמת גורמים זרים. השינאה הנלווית להאשמת זרים, והטרור תולדתה, יצטמצמו ואולי אף ייעלמו כשמנהיגיו יראו שאין הם זוכים יותר לשבחים מתומכיהם לשעבר.
במונחים פראקטיים, הקהילה הבינלאומית וארצות-הברית בראשה צריכים אחת ולתמיד לעשות כל מאמץ (עד היום ארצות-הברית מנעה באופן אקטיבי כל אפשרות לפתרון צודק) על-מנת לפתור פתרון צודק ואנושי את הסכסוך הישראלי-ערבי. על מדינות המערב להוציא את כוחותיהם הצבאיים ממדינות מוסלמיות. מדינות המערב צריכות לעודד מבחוץ דמוקרטיה במדינות האיסלאם גם אם כתוצאה מכך יפגעו האינטרסים הכלכליים שלהם (עד היום העדיפו ממשלות המערב דיקטטוריים פרו-מערביים על דמוקרטיות ניטרליות)... קנאי האיסלאם הינם אויבי החברה הפתוחה האיסלאמית, ומלחמת החברה הפתוחה המוסלמית בקנאים תהיה הרבה יותר יעילה מזו המתקיימת על-ידי נוצרים שחשודים באינטרסים זרים... (רק לשם המחשה... תארו לכם שצבא של מדינה מוסלמית היה נלחם נגד קנאים יהודים או נוצרים... האם מספר הקנאים היה יורד?).
(המאמר הופיע ב- www.news1.co.il)
בימינו, כשהעולם הופך להיות כפר גלובאלי, ולמעשה נוכחותו של הזר מורגשת גם במרחק אלפי מילים ממקומו הפיסי, על-ידי השפעות פעילותו הכלכלית והפוליטית והתקשורתית, השינאה יכולה להתפתח גם בשל השפעה זו.
תמיד יהיו אנשים הנוטים להאשים אחרים בכישלונם, בין שבצדק ובין שלא. גם חברות אנושיות הנוטות להאשים אחרים במצבם הגרוע יהיו תמיד. האשמה הופכת בקלות לשינאה. והשינאה היא כאש. אם קיימים חומרי בעירה, דהיינו: תיסכול מתמשך, אי-צדק, השפלה, וכדומה. ומאידך, לא קיימים אמצעי כיבוי, כמו: תקווה, צדק, וכבוד - אש השינאה תיצור אירועים אלימים. ככל שהשטח דליק יותר - האכזריות באירועים האלימים תעלה.
אולי לא ניתן להסביר את כל אירועי הטרור עם הסבר זה, אך במקרה של הטרור האיסלאמי ההסבר דלעיל מספק. העולם האיסלאמי שבמשך מאות שנים נהנה מעליונות תרבותית וטכנולוגית על מדינות הנצרות, מוצא עצמו היום בתחתית סולם הפיתוח העולמי. כמובן, אפשר להאשים גורמים חיצוניים רבים בכך. אך ברור שהאשם הוא לא רק בחוץ... בכל אופן, בחברה האיסלאמית קיים תיסכול ארוך ומתמשך ממצבה של האוכלוסיה האיסלאמית בעולם, והתיסכול הזה מנותב קודם כל לחיפוש אשמים חיצוניים, כמו בכל יצור או חברה אנושית.
הקמת מדינה יהודית בלב ליבה של 'טריטוריה איסלאמית' שימשה חומר בעירה טוב לאש התיסכול. טיפולה הפרו-ישראלי של ארצות-הברית בבעיה האזורית שלנו החמיר את המצב. הצבת כוחות אמריקנים 'כופרים' על 'אדמת הקודש' בערב הסעודית תוך התערבות בסכסוך בין מדינות מוסלמיות תוך דאגה מוסווית לאינטרסים הצרים שלה – הרתיחה את האווירה. התערבות ארצות-הברית בנעשה בעירק והשפלת מנהיג מוסלמי הגדישו את הסאה. ומה מחוללת התנהגות החיילים האמריקנים קשה אפילו לתאר...
מה עושים?
את הגרעין הקשה של הקנאים המובילים את השינאה והרצח לא ניתן לשכנע שיחדלו ממעשיהם... הם צריכים את הטרור כדי ליהנות ממעמדם... מה שצריך לעשות הוא לייבש את ביצת השינאה. לא ניתן למנוע את השינאה, אך ניתן לצמצם אותה למינימום על-ידי התייחסות כנה וצודקת לבעיות של האוכלוסיה המוסלמית בעולם. אם תצטמצם במידה ניכרת תחושת התסכול של האוכלוסיה המוסלמית בעולם - תצטמצם יחד איתה תופעת האשמת גורמים זרים. השינאה הנלווית להאשמת זרים, והטרור תולדתה, יצטמצמו ואולי אף ייעלמו כשמנהיגיו יראו שאין הם זוכים יותר לשבחים מתומכיהם לשעבר.
במונחים פראקטיים, הקהילה הבינלאומית וארצות-הברית בראשה צריכים אחת ולתמיד לעשות כל מאמץ (עד היום ארצות-הברית מנעה באופן אקטיבי כל אפשרות לפתרון צודק) על-מנת לפתור פתרון צודק ואנושי את הסכסוך הישראלי-ערבי. על מדינות המערב להוציא את כוחותיהם הצבאיים ממדינות מוסלמיות. מדינות המערב צריכות לעודד מבחוץ דמוקרטיה במדינות האיסלאם גם אם כתוצאה מכך יפגעו האינטרסים הכלכליים שלהם (עד היום העדיפו ממשלות המערב דיקטטוריים פרו-מערביים על דמוקרטיות ניטרליות)... קנאי האיסלאם הינם אויבי החברה הפתוחה האיסלאמית, ומלחמת החברה הפתוחה המוסלמית בקנאים תהיה הרבה יותר יעילה מזו המתקיימת על-ידי נוצרים שחשודים באינטרסים זרים... (רק לשם המחשה... תארו לכם שצבא של מדינה מוסלמית היה נלחם נגד קנאים יהודים או נוצרים... האם מספר הקנאים היה יורד?).
(המאמר הופיע ב- www.news1.co.il)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה